.הספר מרתק, נוגע ללב ומקסים. תודה

קבלתי את הספר שלך ביום שישי, מאז קורא, רואה, מעיין, נזכר. כמה יפה וחשוב. בטוח שיהיה לצידי ואכנס אליו עוד הרבה.  תודה בני

קוראת את משא, לא מצליחה לעצור !!! חזק !!! תודה, ורדה

שלום לשחר. מה שכתבת, איך שכתבת ואיך שעיצבת את הספר-לדעתי, אין לו אח ורע בספרות העברית. מסמך אנושי, מרתק, מרגש של אבא כואב המתגעגע לבנו עמית ולחיים שהיו ולא יחזרו. הצלחת לבטא בבהירות רגעי חיים אמיתיים, פשוטים מלאי משמעות ללא צורך בשימוש קלישתי של גיבור או קדוש. לא רציתי להםסיק בקריאה, אביבה.

שחר יקר, קראתי את ספרך משא. הספר מרתק. כתוב באופן ישיר, חודר, נוגע וכואב. התחברתי. הזדהיתי. הבנתי. כאבתי. תודה על שהענקת לי את האפשרות להכיר את עמית וללמוד מי ומה הוא… איזה פספוס ענק… כמו שכתבת – עמית תמיד יהיה איתך ועכשיו אני מרגישה שעמית יהיה גם איתי, אריאלה (אם שכולה)

שחר, קיבלתי את הספר לפני כשעתיים. לא הצלחתי להוריד אותו מהיד, מאד התרגשתי מהמילים, מהרגישות , מהכאב. תודה שמאפשרת לי להכיר אותך מעט יותר. ספר מדהים, סיגל

שחר היקר, אין לתאר את ההתרגשות שאחזה בי כשקיבלתי לידי את הספר. אמנם, דפדפתי בין עמודיו דרך המחשב אבל זה לא אותו הדבר כמו לדפדף בין דפיו של ספר שאתה אוחז ביד ובמיוחד הספר הזה. אז כן, בתחושות מעורבות פתחתי אותו ונשאבתי לקרוא בין עמודיו השונים. ובכל עמוד פיסה אחרת ממך, מליבך וממשפחתך. כל הספר כולו מיוחד מאוד, אבל לבינתיים יש עמוד שקראתי פעם אחר פעם וזה הקטע על הקרן הירוקה. תודה רבה על הספר… על השיתוף.