שרתתי עם עמית במשך שנה ו-4 חודשים. במשך הזמן הזה אני ועמית ישנו באותו החדר. אכלנו, שתינו, ונשמנו את אותו האוויר.
אני יכול לכתוב עמוד שלם על אישיותו המדהימה והמיוחדת של עמית אך אתמצת זאת למספר שורות:
מעמית למדתי מהי צניעות, התמדה, טוב לב, ושאיפה למצוינות מתוך הבנת האחריות המוטלת עלינו. אסכם במשפט שכל מי שזכה להכיר את עמית יסכים איתו – מדהים איך בשקט בשקט וללא מאמץ הפכת לחלק מרכזי במחלקה שלנו ובחיינו. אני מודה לך עמית על הזמן שלך איתנו ומצער על כל רגע שלא נחווה יחדיו.