משפחת יאורי היקרה,
שחר, עינת, נועם ועידו.

שירתי כקצין בגדוד 601 ולאחרונה השתחררתי.
אני ועמית ישנו אחד מול השני ארבעה חודשים בקורס מכי״ם, שם הכרתי אותו ואת אור דץ ומאותו רגע נהיינו שלישייה הדוקה שעשתה הכל אחד לצד השני ויחד צלחנו את הקורס ויצאנו ביחד כולנו לבהד 1.
גם לאחר שעמית עזב את בהד 1 נשארנו שלושתנו חברים קרובים ושמרנו על קשר רציף. (בירה מדי פעם, שיחות בטלפון, וחיוך וחיבוק ענק בכל פעם שהתראיינו..)

נכון, אתה בטח תוהה לעצמך למה אני מספר לך את זה רק עכשיו ועוד בהודעה. אז אתה צודק לגמרי זה לא בסדר בכלל. זאת אשמתי לגמרי אבל יש סיבה לכך. תהיה בטוח שלקחתי חלק בכל אירוע לזכרו של עמית שהתאפשר לי במסגרת התפקידים שלי.

אני כותב לך את ההודעה הזאת שבועיים לפני שאני טס לטייל קצת באפריקה.
במסגרת הטיול שלי אני מתכוון לטפס את הר הקלימנג׳רו שאותו אני מטפס לזכרו של עמית.

היה לי חשוב שתדע שזה מאוד חשוב לי והוא תמיד אצלי בראש בכל דבר שאעשה בחיים שלי.