עמית עמית עמית עמית עמית…
זו לא בדיוק פרידה כי אני עדיין לא שם, ואני לא ממש יכול להיפרד ממך ולא באמת רוצה.
בשבוע האחרון אני מוצף בזיכרונות מתוקים ממך. אני זוכר איך נכנסתי לחייך כשהיית בן חמש, ילד מתוק עם חיוך מבויש וכובש עם יופי מדהים שפורץ החוצה.
מהרגע הראשון שנפגשנו התחברנו, ונוצר בינינו קשר מקסים וחזק. אהבתי להשתולל איתך, להצחיק אותך ולשמוע את צחוקך המתגלגל, לדבר שטויות ולשחק. עמית, אתה לימדת אותי מהי אהבה ללא תנאים, ללא דרישות וציפיות, פשוט רצון וכיף להיות יחד.
יש לי המון זיכרונות נפלאים ממך, אבל אותם אשמור לעצמי ואחלוק עם המשפחה.
הרבה אנשים לפני דיברו על השקט שלך ועל הביטחון שלך בדרכך. ולך עמית תמיד היה קול פנימי חזק וברור. החיים על פי קול פנימי הם דרך יפה וקשה של חיפוש ותהיה בלתי פוסקים. הדבר השתקף באישיותך ובכל מעשיך. תמיד ידעת מה אתה רוצה, מה טוב לך ומה לא, וחיפשת את דרכך הייחודית בעולם.
בפגישותינו שיתפת אותי בדרכך. ואני לרוב רק הקשבתי ושאלתי שאלות רבות, כי ידעתי שאתה לא זקוק לעצות, שאתה עקשן גדול. ניסיתי רק להציב מולך מראה, כדי שתבין טוב יותר את דרכך. אבל תמיד דאגתי לך מרחוק, ודיברתי עליך עם אוסי, שיחות אין סוף – איך לעזור, לתמוך ולכוון.
בימים האחרונים אני שומע כל הזמן שצריך להיות חזקים. אני לא חזק ובטח לא עכשיו. אין לי תפילות ואין לי אלוהים, אבל גם לי יש קול פנימי. אלא שבשבוע האחרון הוא הלך לאיבוד. הוא נעלם, השתתק וכבה.
עמית, עזור לנו למצוא את הכוחות ואת הקולות הפנימיים שלנו.
מצאתי שיר של זמר שאני מאוד אוהב, אשר מדבר בדיוק על תחושות אלו, ואני רוצה לקרוא אותו:
קול פנימי, קול פנימי,
דבר אלי, עכשיו אני שומע בקולך.
אם האמת בכף ידך, והיא אחת ויחידה.
אני לא אתבייש בה אף-פעם.
המרחקים ילכו איתנו תמיד.
קול פנימי, אתה תגיד אם יש לזה עתיד.
אצלי מחשיך יותר מוקדם,
ובחוץ אין בן-אדם,
קירות סוגרים עליי תמיד.
קול פנימי, דבֵר ברור, אם החיים הם רק שיעור ,
איך להיפרד ממישהו שאתה אוהב
המרחקים ילכו איתנו תמיד.
קול פנימי, אתה תגיד אם יש לזה עתיד.
את כף ידך אני מחזיק ולא עוזב.
קול פנימי, אל תאכזב אותי.
קול פנימי, קול פנימי,
דבר אליי, עכשיו אני שומע בקולך.
עמית אני אוהב אותך מאוד, ותמיד תהיה חלק מהקול הפנימי שלי.