עמית… חבר ילדות שלי… אח שלי…
אתמול הגיעה אלינו הבשורה המרה. הצער החניק, הלב שבור, והעיניים דומעות.
עכשיו אתה המלאך ששומר עלינו מלמעלה.
תמיד האמנת בדרך שלך, כאילו ידעת שזה גורלך, להגן עלינו מפני הרוצחים הארורים האלה.
אלוהים, למה?! ילד בן 20, באביב ימיו, שכל החיים לפניו, מאבד אותם בגלל המציאות המחורבנת הזאת שאנחנו חיים בה.
אני לא יודע למה אלוהים קוטף את הפרחים הכי יפים.
עמית יאורי ז”ל, אזכור ואוהב אותך תמיד, אח שלי.
תהי נשמתך צרורה בצרור החיים, והשם ייקום את דמך, אמן.