עמית יאורי - אתר הנצחה

כשאני עומד כאן נעלמות לי המילים. הגעגוע הופך מוחשי וחונק את הגרון.

אני לא מאמין בגורל או בגלגול נשמות, גם לא באלוהים ובמזל, ולכן קשה לקבל את הבזבוז הנורא הזה שאתה לא איתנו.

לפני זמן מה נתקלתי בשיר שתפס, לא עזב וחנק אותי בדמעות. השיר נותן ביטוי לכל הסתמיות שבחיים בסיטואציה המטורפת שבה אנו חיים, אבל יש בו גם אמונה ותקווה.

זה שיר של גבע אלון, זמר שאני מאוד אוהב, ועמית ואני היינו מאזינים לו יחד.

השיר נקרא FADE AWAY WITH ME. תרגמתי אותו לעברית והוספתי גם קצת משלי.

בין חלונות ראווה אינסופיים

לראות אך לא לגעת

ואני רודף לעבר זרועותיך הפתוחות

בין חומות הארץ המובטחת.

יושבים ובוהים

והחיים שרים לנו

ואנו מוחאים כף.

אני רואה את דאגותיי נושבות ונעלמות

כשעוד מלחמה כבר כאן.

והחיים נמשכים.

גרים בכפר, אך לא יכולים להתעלם

מקולות המפציצים מעל ביתנו.

בדמיוני אני רואה את דמותך

כילד שהכרתי –

חזק וצבעוני

עיניך בוטחות ואוהבות,

ורואות דרך הערפל,

ואני מאמין שתמצא את הדרך הנכונה לכולנו,

ותסיים את המלחמה

ואני רוצה להיעלם אליך,

כן, אני רוצה להיעלם איתך.

גילי, שנה ללכתך