מרוץ ממשיכים בדרך של עמית, שנה שביעית, מרוץ שהפך למסורת.

עמית הבוגר למשפ’ יאורי ששלושת ילדיה למדו בגימנסיה, עמית מחזור צ”א, נעם בוגרת צ”ד ועדו צ”ז.

עמית נולד לאחר צירי לידה ממושכים (מאוד) עם עיני ג’ולות כחולות.

תינוק חמוד, אבל ללא חדוות שינה שנרדם רק בעגלה כאשר היא נעה באוויר החופשי, כך יצא שעינת ואני הסתובבנו בלילות אתך במרכז העיר, כך הכרנו את רחובות וסמטאות העיר ומלאן חברים. כשנרדמת העברתי אותך לעריסתך בחרדת קודש שלא תתעורר. לרוב זה הצליח…

גדלת והיית לילד חמוד, עירני, סקרן, אהוב על חברים וגננות ובהמשך גם על המורות. לאט לאט גיבשת את אופייך: מסתפק במועט, שקט, עם מחשבה עצמאית.

גדלת לנער מרשים: צנוע, עמוק, אהוב, ספורטאי מצטיין עם חיוך כובש.

להתגייס שאפת למובחר ביותר: לתרום, לעשות, להשתפר.

כחייל ומפקד הצטיינת: מקצועי, פיקודי, מנהיג. העלאת רמה בכל מקום שהגעת אליו, טיפחת את החלשים, חיזקת את החזקים ונתת דוגמא אישית.

בקרב התבלטת בפיקודך, באומץ לבך ובערך החברות שהיה עליון מבחינתך וכך גם נפלת כשהגנת על חיילך.

עמית, היום יום הולדתך, נשארת בן 21 לנצח. נער.

השארת לנו חוויות, זכרונות רבים וכמובן גם ערכים. השארת לנו את משמעות המאמץ, ההשקעה, ההתמדה, ההתגברות על קשיים.

ממשיכים בדרך של עמית. קחו את הערכים של עמית ואמצו אותם: היו חושבים, יוזמים, לא עם העדר, היו מתמידים, משקיעים, אל תוותרו לעצמכם, אל תמציאו לעצמכם תירוצים. ב’יהיה’ בסדר’ אין שום דבר חיובי. הישגים מגיעים בעבודה קשה, בהתמדה, לפעמים בכשלון, אבל כשמשיגים השמיים הם הגבול והסיפוק אדיר.

ממשיכים בדרך של עמית, זה לחיות ולזכור את כל אלא ששילמו עבור זכות זו.